פסק-דין בתיק עת"מ 2056-09

עניינה של העתירה שלפני בהחלטת ועדת הערר המחוזית לתכנון ולבניה מחוז מרכז (להלן: " וועדת הערר") מיום 20.5.09, ליתן לעותר היתר לשימוש חורג למוסך במקרקעין שייעודם לבניין ציבורי, אך זאת לתקופה מוגבלת בזמן.

בעתירה שלפני מלין העותר על עצם הצורך בקבלת היתר לשימוש חורג מלכתחילה וכן על הגבלתו של ההיתר בזמן.

1. רקע עובדתי ותכנוני

העותר, רחמים גורי, מוגדר כמשוקם מסמים והינו נכה בשיעור של 100%.

המקרקעין נשוא העתירה מצויים ברחוב הסדנא 1 בשכונת קריית משה ברחובות והם ידועים כחלקה 71 בגוש 3652 (להלן: " המקרקעין").

על המקרקעין חלה תכנית מפורטת רח/53/6 משנת 1968, המייעדת את המקרקעין ל" בניין ציבורי".

בשנת 1994 הופקעו המקרקעין ממינהל מקרקעי ישראל, הוא המשיב 3, על ידי עיריית רחובות, היא המשיבה 5, למטרות ציבור.

בשנת 1996 התקשרה עיריית רחובות עם העותר בהסכם שימוש, שמכוחו התירה לו להשתמש במקלט המצוי במקרקעין לצרכי עבודות צבע ורהיטים לתקופה של שנתיים, בתמורה לתשלום חודשי של 300 ש"ח (ראו נספח ט"ו לעתירה). בכך ביקשה העירייה לסייע לשיקומו ולפרנסתו של העותר ולהביא להשתלבותו התקינה בקהילה.

ביום 18.1.05 ניתן על ידי הוועדה המקומית לתכנון ולבניה רחובות, היא המשיבה 2 (להלן: " הוועדה המקומית"), היתר להקמת מבנה לאחסנה ולצביעת ריהוט דקורטיבי בשטח המקרקעין. על הבקשה להיתר הייתה חתומה עיריית רחובות (ראו נספח י"ב לעתירה).

ביום 10.8.06 נחתם הסכם נוסף בין עיריית רחובות לבין העותר, לפיו הסכימה העירייה להשכיר לעותר את המקרקעין לצורך הקמת מבנה קל שישמש אותו לניהול עסק של צביעת ריהוט, או מטרה אחרת, כפי שתאושר על ידי רשויות הרישוי, לצרכי שיקומו של העותר. עוד נקבע, כי התקופה המרבית של ההסכם הינה 58 חודשים וכי דמי השכירות  החודשיים יעמדו על 100 ש"ח (ראו נספח י"ג לעתירה).

העותר הקים במקרקעין מבנה מאסיבי והחל לנהל במקום מוסך במקום מצבעה.

ביום 10.9.07 ניתן על ידי הוועדה המקומית היתר להקמת תוספת למבנה, לרבות שינויים בחזיתות וגדר, בשטח של 111,36 מ"ר. על הבקשה להיתר חתומה, גם הפעם, עיריית רחובות (ראו נספח ד' לעתירה).

ביום 14.10.07 הגיש העותר בקשה למתן היתר לשימוש חורג מבניין ציבורי למוסך לתקופה של 5 שנים. ביום 12.12.07 החליטה וועדת המשנה של הוועדה המקומית לתכנון ולבניה לאשר את הבקשה בתנאים (ראו נספח ז' לעתירה).

לבקשתו של אחד מחברי הוועדה, הובאה הבקשה לדיון נוסף ביום 2.1.08, לפני מליאת הוועדה המקומית, והיא אושררה בשנית (ראו נספח 7 לתגובת משיבות 2 ו-5 לעתירה).

בינתיים, התקבלה בידי הוועדה המקומית עמדת מנהלת מחוז מרכז במשרד הבינוי והשיכון, לפיה מתן היתר לשימוש חורג פוגע פגיעה חמורה בתכנית שמקדם המשרד בשיתוף עם העירייה ומינהל מקרקעי ישראל לשדרוג ולשיפור שכונת קריית משה. הובהר, כי מתן היתר לשימוש חורג במקרקעין מנוגד למגעים ולמהלכים לפינוי השטחים המיועדים לבנייני ציבור בשכונה וזאת במטרה להקים בית ספר ייחודי ומרכז ספורט במקום (ראו נספחים 8 ו-9 לתגובת משיבות 2 ו-5 לעתירה). 

ביום 13.1.08 הגיש מר אליהו טויטו לוועדה המקומית התנגדות לבקשה למתן היתר לשימוש חורג. מר טויטו, שהינו בעל מוסך סמוך לזה של העותר, טען כי מדובר ברחוב צר והוספת מוסך נוסף מהווה סיכון בטיחותי (ראו נספח 10 לתגובת משיבות 2 ו-5 לעתירה).  

בנסיבות אלו, הובאה הבקשה למתן היתר לשימוש חורג לדיון נוסף לפני הוועדה המקומית וביום 12.2.08 נשמעו ההתנגדויות לתכנית. ביום 13.2.08 ניתנה החלטת הוועדה המקומית, אשר קיבלה את התנגדות משרד הבינוי והשיכון ומינהל מקרקעי ישראל ודחתה את הבקשה למתן היתר לשימוש חורג (ראו נספח א' לעתירה).

העותר ערר כנגד החלטת הוועדה המקומית לוועדת הערר (ראו נספח ב' לעתירה). ביום 26.1.09 התקיים דיון לפני וועדת הערר. עמדת מינהל מקרקעי ישראל הייתה, כי כלל לא ברור כיצד ניתן היתר לשימוש חורג למוסך במקרקעין המיועדים למבני ציבור. זאת, בעיקר לנוכח העובדה שמדובר במקרקעין המצויים בשכונה המיועדת לשיקום ואשר אף נקבע בעניינה, על ידי ועדת מנכ"לים שהוקמה בשיתוף עם העירייה, כי יש לשקמה בין היתר באמצעות ניתוק השכונה מאזור התעשייה הסמוך לה. כן נקבע כי שיקום השכונה מחייב הקמת מרכזים חינוכיים ותרבותיים, שכן, השכונה סובלת ממחסור חמור במוסדות ציבור. עוד נטען, כי ככל שהעירייה סבורה שאין צורך ציבורי במקרקעין, עליה להשיב את המקרקעין למינהל מקרקעי ישראל על מנת שישווקם באמצעות מכרז. עמדת משרד הבינוי והשיכון הייתה, כי קיימת פרוגראמה תכנונית לשיקום השכונה, כך שבמקרקעין דנן מתוכנן לקום בית ספר ייחודי בעל מגמת ספורט מפותחת וכן מתנ"ס. הובהר, כי חלק מהמקרקעין בהם מתוכננים בנייני הציבור מצויים בהקצאה לסוכנות היהודית ומתקיים ביחס אליהם מו"מ לפינוי השטח (ראו נספח 13 לתגובת משיבות 2 ו-5 לעתירה).

ביום 28.1.09 התקיים דיון נוסף לפני וועדת הערר. בדיון זה הובהר, כי המוסך נבנה עוד קודם לקבלת היתר הבנייה לתוספת הבנייה ומכל מקום שלא בהתאם להיתר שניתן (ראו נספח 7 לתגובת משיבות 2 ו-5 לעתירה).